טוען...
טוען...
החורף מכביד, הכוחות נעלמים והבית מתחיל להרגיש מבולגן מבפנים ומבחוץ? המאמר הזה עושה סדר בדיכאון אצל הורים ומתבגרים, מסביר איך מזהים סימנים מוקדמים ואיך טיפול רגשי יכול להחזיר הביתה תקווה ושקט.
אנחנו נמצאים בעיצומו של החורף, עונה שבה מחשיך מוקדם, קר יותר, וקצב החיים נהיה איטי ושקט. בתקופה הזו אנחנו נוטים לצאת פחות, להיפגש פחות עם אנשים ולהיות פחות פעילים.
השילוב בין מזג אוויר סגרירי, בידוד חברתי ועייפות יכול לגרום לחלק מאיתנו לתחושת דכדוך שנראית “רגילה”, אבל לפעמים היא מתפתחת לדיכאון של ממש. דיכאון הוא לא חולשה אופי ולא מצב רוח רע חולף, אלא הפרעה נפשית אמיתית שמשפיעה על כל בני הבית.
מחלת הדיכאון היא הפרעה נפשית מוכרת, שמלווה בכאב רגשי עמוק ומשפיעה על מי שסובל ממנה ועל כל מי שחי סביבו. אצל מתבגרים הדיכאון יכול להופיע כחוסר רצון לבצע משימות יומיומיות, ירידה בלימודים, הסתגרות ואף התפרצויות כעס ואלימות כלפי הזולת.
אצל מבוגרים דיכאון משפיע על כל תחומי החיים: הזוגיות מתערערת, הקשר עם הילדים הופך מרוחק או מתוח, היכולת לעבוד ולתפקד נפגעת, והבית והשגרה מוזנחים. לדוגמה, נשים רבות המתמודדות עם דיכאון מתארות ערימות כביסה, קושי לשמור על ניקיון הבית, הזנחה של טיפוח אישי, בלבול, שכחה ותחושת חוסר ארגון מתמשכת.
דיכאון לא מופיע ביום אחד. לרוב הוא מתגלה על ציר זמן של ימים או שבועות, כשלאט לאט נוספים עוד ועוד סימפטומים. אם תחושות הכבדות, הריקנות וחוסר העניין נמשכות יותר משבועיים, יש סיכוי גדול שהמצב לא יחלוף מעצמו.
בשלב הזה חשוב לעצור ולהבין שהמצב דורש התייחסות מקצועית. אנשים רבים מקווים “שזה יעבור”, אבל בדיכאון ממושך מומלץ לא להישאר לבד ולהיעזר בטיפול. הצעד הראשון בדרך להחלמה הוא או שהאדם המדוכא משתף את הקרובים בקושי, או שמישהו מהסביבה מבחין במצוקה ומציע עזרה.
כדי להבדיל בין עצב לדיכאון, חשוב להכיר את תחושת המועקה המיוחדת לדיכאון. אנשים מדווחים לעיתים קרובות על מועקה כבדה באזור החזה שלא מתרכך, גם כשאין סיבה “מוחשית” להיות עצובים. כל משימה קטנה ביומיום מרגישה כמו הר, ומשהו בפנים אומר “אין לי כוח לכלום”.
לעיתים מופיעות תחושות ריקנות, חוסר תקווה, פסימיות, אשמה וחוסר ערך. אנשים מדוכאים מאבדים עניין בדברים שהסבו להם הנאה בעבר, כמו תחביבים, מפגשים חברתיים או בילויים משפחתיים. גם רמת האנרגיה יורדת מאוד, והחשק לעשות דברים מצטמצם.
בנוסף, רבים מתארים חוסר מנוחה, קשיי ריכוז וזיכרון, שינויים משמעותיים בהרגלי האכילה כמו אובדן תיאבון או אכילה מופרזת. השינה משתבשת - יש מי שסובל מקושי להירדם או מהתעוררויות מרובות, ואחרים מרגישים שהם ישנים המון אך עדיין קמים מותשים. במקרים קשים יותר, עלולות לעלות מחשבות על מוות.
חשוב לזכור שלא כל אדם מדוכא חווה את אותם סימפטומים. יש מי שיחוו סימפטומים רבים מאוד, ואחרים ירגישו רק כמה מהם. גם חומרת התסמינים ומשך הזמן שבו הם מופיעים משתנים מאדם לאדם.
מקובל לקשר את מחלת הדיכאון לשינויים כימיים במוח שמשפיעים על מצב הרוח, המחשבה והאנרגיה. השינויים האלה יכולים לנבוע ממרכיב גנטי מולד, כלומר נטייה שעוברת בתורשה במשפחה.
במקביל, חוויות חיים קשות וטראומטיות יכולות לעורר דיכאון. מדובר באירועים כמו אלימות בבית, תקיפה מינית בילדות, חרם חברתי, אובדן של אדם קרוב או אירוע אחר שמטלטל את תחושת הביטחון. לפעמים הגוף והנפש “קוראים לעזרה” דרך סימפטומים של דיכאון, שמאותתים שיש צורך לטפל במה שקרה.
רבים עדיין חושבים שדיכאון הוא מצב “שאין מה לעשות איתו”, אבל בפועל קיימות שיטות טיפול יעילות מאוד. הצעד הראשון הוא פנייה לאבחון אצל פסיכיאטר, שיבדוק האם אכן מדובר בדיכאון ומה חומרתו. אם יש צורך, הפסיכיאטר יתאים תרופות נוגדות דיכאון או חרדה.
חשוב לדעת שתרופות מתחילות להשפיע רק לאחר כשבועיים עד שלושה מרגע התחלת הטיפול, ולכן כדאי להמתין בסבלנות ולא למהר להסיק שהן “לא עובדות”. ניתן לדמיין את התרופות כקביים שעוזרים להתנייד בתקופה קשה, אך הן אינן מטפלות לבד בשורש הבעיה. לצד התרופות מומלץ מאוד לפנות לטיפול רגשי - פסיכותרפיה.
בטיפול הרגשי, בתוך חדר טיפולים מוגן ובטוח, המטופל והמטפל מנסים להבין יחד את מקור הדיכאון, את הקשיים ואת הדפוסים שחוזרים על עצמם. דרך השיחה ניתן לקבל כלים מעשיים לראייה אחרת של המציאות, להתמודדות עם מחשבות שליליות ולהחזרת תחושת התקווה.
הטיפול הרגשי מציע מגוון רחב של כלים שיכולים לסייע במצבי דיכאון. אחד מהם הוא הצבת מטרות קטנות וברורות, שניתן באמת ליישם ביומיום. המטפל עשוי לשאול: אם בעוד כמה חודשים נסיים את הטיפול, מה היית רוצה שירגיש או ייראה אחרת בחיים שלך. מתוך התשובה מגדירים יחד מטרות טיפוליות שקשורות לעבודתך, למשפחה, לזוגיות או לתחושת הערך העצמי.
כלי מרכזי נוסף הוא זיהוי חוזקות. לאדם מדוכא קל לראות בעיקר את מה שלא מצליח. המטפל עוזר לו לזהות את היכולות, התכונות והעוצמות שכבר קיימות בו, ולבדוק איך אפשר להיעזר בהן כדי לצאת מהמשבר. כך, למשל, אפשר לגלות שמי שמרגיש “כישלון בהכל” הוא בעצם הורה חם, חבר נאמן או מקצועי מאוד בתחום מסוים.
בנוסף, הטיפול הרגשי עוזר לזהות דפוסי חשיבה מעוותים ומזיקים, כמו הכללה קיצונית, הקטנת הישגים, או הפיכת טעות אחת להוכחה לכך ש”אני כישלון”. במקום לומר “אני גרוע בהכל”, ניתן ללמוד להחליף את המשפט במשהו מדויק ומאוזן יותר, למשל “אני מתקשה בספורט, אבל טוב בבישול ובעבודה שלי”.
עם הזמן, המטפל מסייע למטופל להחזיר לעצמו תחושת שליטה על החיים, ולהכניס בהדרגה פעילויות שמביאו הנאה וסיפוק. זה יכול להיות יציאה קצרה מהבית, מפגש עם חבר, תחביב ישן שנזנח או פעילות גופנית עדינה שמתאימה למצב.
דיכאון גורם סבל גדול לאדם עצמו, אבל גם לסביבה הקרובה שחיה איתו בבית. בני זוג, ילדים והורים מרגישים לעיתים אבודים מול הכאב, ולא תמיד יודעים איך לעזור. מחקרים מראים שטיפול פסיכותרפי מתמשך יכול לא רק לשפר את מצב הרוח, אלא גם להפחית את הסיכון להישנות של אפיזודות דיכאוניות בעתיד.
פסיכותרפיה יכולה להיות מקור תמיכה גם לקרובי המשפחה, שעוזרים למי שמתמודד עם דיכאון. בגישה שבה אני עובדת, אני מזמינה לעיתים למפגש חד פעמי אדם קרוב למטופל. המפגש הזה יכול לשפוך אור על מה שקורה בטיפול, לעזור לסביבה להבין טוב יותר את הדיכאון וליצור יחס אמפתי ותומך יותר.
חשוב לזכור שיש לדיכאון פתרונות מוכחים, והסיכוי להחלמה גבוה מאוד עבור מי שפונה לעזרה. בעזרת מטפל מקצועי ומנוסה אפשר להחזיר בהדרגה את תחושת המשמעות, השליטה וההנאה מהחיים. אין סיבה להמשיך לחיות לבד עם כאב גדול, כשאפשר לקבל ליווי ותמיכה בדרך החוצה מהדיכאון.
אם אתם מרגישים שאתם או אדם קרוב לכם חווים חלק מהסימפטומים שתוארו כאן, אל תחכו ש”יעבור מעצמו”. פנייה לאבחון מקצועי ולפסיכותרפיה יכולה להיות צעד ראשון ומכריע בדרך להחלמה.
הדיכאון אינו אשמתכם, והוא גם לא גזרת גורל. טיפול נכון, רציני ומתמשך יכול להוביל לשינוי משמעותי בחיים שלכם ושל משפחתכם, ולאפשר חזרה הדרגתית לשגרה שיש בה יותר תקווה, קשר ומשמעות
התגובה תפורסם לאחר אישור
איך זה להיות הבכור, האמצעי או הקטן - ואיך זה ממשיך לנהל לנו את הזוגיות, העבודה והביטחון העצמי? במאמר נגלה איך המיקום במערך המשפחתי מעצב את האישיות, ואיך אפשר להפוך את הדפוסים האלה לכוח.
זיכרונות ילדות לכאורה תמימים - משחק בחצר, רגע עם הורה, משפט קטן שנאמר - יכולים לחשוף קונפליקטים עמוקים, אמונות על עצמנו ודפוסי התמודדות שמנהלים לנו את החיים הבוגרים. במאמר נגלה איך מטפלים אדלריאניים משתמשים בזיכרונות האלה כדי לעזור למטופלים לבחור מחדש: פחות לרצות אחרים, יותר לחיות חיים שמתאימים להם.
מרגישים שכל האחרים בזוגיות ורק אתם נשארים מאחור? המאמר הזה יעזור לכם להבין מה באמת חוסם אתכם מבפנים - ואיך אפשר להתחיל ליצור זוגיות בריאה ומספקת.
