טוען...
טוען...
לעתים אנחנו נתפסים למעגל מחשבות שליליות על עצמנו, מעגל שמזין את עצמו וגורם לנו להידרדר לדיכאון. טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בשיטת CBT יכול להציע פתרון.

יש ימים שבהם נדמה שמחשבה שלילית אחת גוררת אחריה את כל השאר, עד שהן יוצרות מעגל שמזין את עצמו ושואב אותנו פנימה. כך נראית לעיתים תחילתו של דיכאון, וכך גם מתחיל המקום שממנו אפשר להתחיל לצאת. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשיטת CBT מציע דרך מעשית להשתחרר מהמעגל הזה.
מורן (שם בדוי), בת 37, אם לשלושה ומהנדסת תוכנה במקצועה, הגיעה לקליניקה כשהיא מתארת דכדוך וריקנות. בשנים האחרונות הקדישה את עצמה לילדים ולבית, ולפני כמה חודשים החליטה לשוב אל עולם העבודה. היא שלחה קורות חיים למקום אחד, וכשלא נענתה החלה להסתגר, עד שמצאה את עצמה ישנה בכל שעה שבה לא נדרשה לטפל בילדים. 'מה כבר יש לי להציע לעולם? איבדתי שנים יקרות', שיתפה, 'אני חסרת תועלת, לא טובה כאמא, עייפה רוב היום, בלי תיאבון ובלי חשק לשום דבר. גם בנישואים אני מרגישה בודדה. הסברתי לה שכשעוברות בראש מחשבות שליליות כאלה על עצמה, על העולם ועל העתיד, אין פלא שקשה לפעול, והגוף מגיב בתשישות ובאי שקט, וכך נסגר המעגל.
שיקפתי למורן שהיא נמצאת במלכודת שאני קוראת לה מעגל הדיכאון, מצב שבו האדם מאמין למחשבותיו ופועל לפי מצב רוחו. בדקתי איתה גם אם עלו מחשבות אובדניות. הצעתי לה שנפעל יחד לפי מה שנכון ולא לפי מה שמתחשק, ושנלמד להתייחס למחשבות כאל מחשבות בלבד ולא כאל אמת מוחלטת. ככל שהיא עושה פחות ביומיום שלה, כך הדכדוך מעמיק, ולכן בחרנו להתחיל בצעדים קטנים. במצב הנפשי הראשוני אין טעם לעבוד במישור הקוגניטיבי, משום שהמוח שרוי במצב הישרדותי, ולכן הדרך אל השינוי עוברת תחילה דרך טיפול התנהגותי.
ביקשתי ממורן לנהל יומן יומי שבו תרשום מה עשתה בכל שעה, אילו מחשבות ורגשות בלטו, ולציין מדי יום לפחות פעולה אחת שהיא גאה בה. כשעברנו על הרשימה שמתי לב ששעות הבוקר, אחרי שליחת הילדים, היו שעות ריקות שבהן חזרה למיטה, ובדקנו יחד כיצד אפשר למלא אותן בפעילות שתיטיב איתה ולשבץ ביניהן עיסוקים שמעוררים הנאה. כבר בפגישה הבאה ראיתי שינוי, היא הייתה ערנית יותר ושידרה חיוניות, ואז יכולנו לעבור אל השלב הקוגניטיבי שמטרתו לזהות את דפוסי החשיבה שמובילים לדיכאון.
אצל מורן זיהיתי עיוותי חשיבה שפעלו בהכללות נרחבות ושליליות. היא שלחה קורות חיים פעם אחת, ומשלא נענתה הסיקה שאין לה דבר להציע, והגדירה את עצמה כחסרת תועלת. במהלך הטיפול הוספנו סימן שאלה להגדרה הזו, וכך 'חסרת תועלת' הפכה ל'חסרת תועלת?' ועברה למצב של בדיקה. את המחשבה המרכזית שלה, 'איבדתי שנים יקרות', כתבנו על לוח, טכניקה שמצננת את הלהט שבו המחשבה בוערת, ומשם בחנו אילו עובדות תומכות בה ואילו סותרות אותה. מורן למדה לזהות את החשיבה החזרתית ולשלוט בה בפעולה פשוטה כמו יציאה להליכה. התייחסנו לדיכאון כמו לכל מחלה אחרת וסימנו יחד את מה שמסייע למנוע נפילה אל הבור - איזון בפעילות, הכרת תודה, הפחתת מחשבות חזרתיות ודיבור עצמי מיטיב וחומל.
בסיום הטיפול ביקשתי ממורן לחזור ברגע שתזהה את תחילתו של גל חדש, והיא אכן שבה למפגש בודד כעבור כחודשיים. אני רואה במפגשים החוזרים הללו מעין תחנת תדלוק, נקודה שבה אפשר לעצור, למלא מחדש ולהמשיך בדרך. היציאה ממעגל הדיכאון אינה קורית בבת אחת, אלא נבנית צעד אחר צעד, מתוך הבחירה לפעול גם כשעוד לא מתחשק.
התגובה תפורסם לאחר אישור
טוען תגובות...
הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו כלים מעשיים להורות, זוגיות ורווחה רגשית - בלי ספאם.

מרגישים שכל דבר שאתם עושים חייב להיות מושלם - אחרת הוא לא שווה כלום? במאמר נגלה איך הפרפקציוניזם שוחק אתכם מבפנים, פוגע בביטחון ובקשרים, ואיך אפשר להתחיל לשחרר את הלחץ הזה ולהיות גם אנושיים וגם מצליחים.

החורף מכביד, הכוחות נעלמים והבית מתחיל להרגיש מבולגן מבפנים ומבחוץ? המאמר הזה עושה סדר בדיכאון אצל הורים ומתבגרים, מסביר איך מזהים סימנים מוקדמים ואיך טיפול רגשי יכול להחזיר הביתה תקווה ושקט.

הפרעה אובססיבית (OCD) אצל ילדים ומתבגרים יכולה להשתלט על חיי היומיום של כל המשפחה, במיוחד כשהורה נגרר לתוך טקסים אובססיביים. במאמר נבין מהי OCD, איך היא נראית אצל מתבגרים, ואילו דרכי טיפול קיימות.